פורים

מתוך "פתח דבר" (עמוד 5)
ספר זה הוא הזדמנות לפתח את רעיונות היסוד של פורים וחודש אדר – חגיגת ניצחון גדולה של בחירה בזהות היהודית, אחדות ושמחה למול פני הרוע של האנטישמיות והגלות – לתפוס את הדברים החשובים ביותר, ולהזמין לשינוי
משמעותי בחוויית החג ובהכרתו לעומק.
מרכיביו המהותיים של החג
בסיפור פורים משולבות שלוש נקודות יסוד, שאפשר להקביל אותן לרקע מן
העבר, התמודדות בהווה וחזון לעתיד:
האחת היא פני הרוע. ברקע הסיפור רואים את האנטישמיות במלוא אימתה במצב הנוראי של גלות. אנטישמיות שהביאה להחלטה על "פתרון סופי" שמטרתו חיסול מוחלט של העם היהודי, השמדה מוחלטת ללא מתן ברירה. זו אנטישמיות קמאית וחידתית, ששורשה עוד ביציאת מצרים, במפגש הטרוריסטי חסר התקדים עם עמלק, שהתורה מצווה אותנו לזכור אותו לנצח, ולעולם להילחם נגדו באופנים נחרצים שאין באף מלחמה. השנאה כנגד היהודים בפָרַס מתחוללת בשעה שהיהודים חלשים וזרים בארץ לא להם. שנים רבות אחרי חורבן צורב, הם עדיין מנוכרים לתושבי הממלכה. אבל חולשתם אינה רק חיצונית; מרדכי ואסתר מסתירים את זהותם, גם כשהם במעמד פוליטי בכיר בממלכה. כשהקורא מתוודע לקורות הימים ולמיקומה של המגילה לאחר ההחמצה של הכרזת כורש, הוא מגלה כי גיבורי המגילה מתנכרים למאמץ המאתגר, המתחולל בארץ ישראל, להחיות את המרכז היהודי שם, שבליבו המקדש. השנייה היא האחווה. תחושת השותפות, הסולידריות, הערבות ההדדית שמאפשרת לעם לשרוד בגלות ולהתמודד ככל שאפשר עם השנאה שבחוץ. זהו היפוך לדברי המן כי עם ישראל הוא "מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים". במגילה נראה שהיהודים בכל מדינות המלך מתכנסים יחד, מתאבלים וצמים יחד; בונים יחד את כוחם, וביום ההשמדה הצפוי נלחמים יחד נגד אויביהם; ולבסוף, שמחים וחוגגים יחד. וכל מרכיבי חגיגת פורים – משלוח מנות איש לרעהו, מתנות לאביונים, ואף השכרות – מכוננים את האחדות בשותפות הגורל. השלישית והחשובה מכולן היא הזהות. גיבורי המגילה מבצעים תפנית ומכירים בזהותם, בוחרים ליטול אחריות על מצבם, ומצילים את עצמם ואת עמם. בבחירה זו רואים חכמים את קבלת התורה כאֲמָנַת-עַם פעם שנייה מאז מעמד הר סיני, והפעם מתוך הסכמה שלמה. בסדרת מאמצים המשולבים ביד אלוהים נעלמה מצליחים גיבורי המגילה להפוך את המצב המסוכן לעמדת כוח ופוטנציאל לעם היהודי. אך דא עקא, הגאולה והחזון אינם מצויים בספר זה. גם לאחר הניצחון על אויביהם, גיבורי המגילה נשארים בפרס, עדיין משועבדים לתבנית מתוקה של גלות, המשכיחה את ציון, היא ירושלים והמקדש. חמש עשרה שנה יעברו מאז ימי הניצחון במגילה, והמסקנה האמיתית תתחיל להתגשם: גל עלייה חדש יעלה מפרס לישראל ויחזק את המרכז הלאומי, שבבוא הזמן יקדם מדינה יהודית בארץ ישראל.
הזמנה לשותפות ולחשיבה:
ספר זה נועד ללוות את הקורא לקראת חודש אדר ועד סעודת פורים. הספר מיועד לאנשי ספר, המחפשים ידע משמעותי וממוקד בנוגע לפורים, וגם תלמידי חכמים יוכלו למצוא בו חידושים ונקודות מבט מרעננות. ספר זה מרחיב את היריעה בנושאי פורים, והוא הזמנה לחשיבה מעמיקה, מחודשת ומרעננת. אפשר שהקוראים ישאבו ידע והשראה רק מחלקים מסוימים. עיקר הדברים הוא שהיכרות מעמיקה עם רעיונות היסוד של החגיגה מאפשרת להזמין את הקורא לחוויית
חשיבה מחודשת. הביטוי "בימים ההם בזמן הזה", מקבל משמעות חדשה בכל חגיגה, ומצייד אותנו באופנים שבהם אנו מבקשים להתחדש.