ספר זמנים

משנה תורה – כרך זמנים 
הספר השלישי של משנה תורה ומיועד לכל מי שרוצה להכיר את מכלול ההלכה בנושאים שנוגעים במועדים ובזמנים מיוחדים מפי גדול הפוסקים וההוגים היהודיים, הנשר הגדול.

סדרן של ההלכות בספר זמנים בא מן התדיר אל הנדיר, מן החמור אל הקל ומן הכלל אל הפרט.
הספר כולל את ההלכות הבאות:
הלכות שבת – המזדמנת אחת בשבוע, שהיא גם החמורה מכולן.
הלכות עירובין – השביתה במקום במהלך השבת נספחת לשביתה בזמן.
הלכות שביתת עשור – צום יום הכיפורים, החל ביום י' בתשרי, הקרוי גם "שבת שבתון", צמוד להלכות שבת, וחמור פחות מן השבת.
הלכות שביתת יום טוב – אלו הם ה'ימים טובים' שחייב האדם לשבות גם בהם, ההלכות המשותפות לחגים מן התורה, במדרג הולך ופוחת מבחינת החומרה. לאחר מכן, בא פירוט מיוחד של החגים.
הלכות חמץ ומצה – ראשון לחגים בתורה הוא חג הפסח, או מדויק יותר חג המצות,
הלכות שופר וסוכה ולולב – ראש השנה, יום זכרון תרועה בשופר, ומצורפות אליו הלכות חג הסוכות, הישיבה בסוכה וארבעת המינים.
הלכות שקלים – בסוף השנה לפי המניין העברי, בחודש אדר, מוטל על כל אדם מישראל לתת מחצית השקל למקדש. מצווה זו נוהגת רק בזמן שבית המקדש היה קיים.
הלכות קידוש החודש – המצווה המוטלת על בית הדין, לקבוע את ראש החודש ואת לוח השנה, שממנה נגזרים זמני כל החגים, ונלווה לה מדריך אסטרונומי מפורט של סוד העיבור.
הלכות תעניות – בסוף חטיבות ההלכות מן התורה, באה המצווה להתענות בעתות בצרות.
הלכות מגילה וחנוכה – פורים וחנוכה, שתיקנו אותם חכמים, באים אחרונים.