חנוכה – מפגש אישי ומשפחתי בימים ההם בזמן הזה

מתוך ה"פתח דבר":

עיצוב החגיגה ושחזור מרכיבי זהותה

חנוכה הוא חג שמח במיוחד. הוא החל בחגיגת חנוכת המזבח או חנוכת המקדש. לימים, כשתקום ממלכת החשמונאים 25 שנה מאוחר יותר, יהיה זה חג ניצחון של מרד המקבים (או בכתיב הרווח: מכבים) שהביא לריבונות מדינית, היא מדינת ישראל השנייה. במגילת תענית כבר נזכר החג בשם "חנוכה". בשלב זה כנראה מנהג הדלקת הנרות לא היה נפוץ, שהרי בין תקופת החשמונאים לתקופת התלמוד יוסף בן מתתיהו מספר שלחג קוראים "חג האורות" (או "חג האורים"), והוא מניח שהשם בא מפני שהזכות והאור הופיעו בלי שקיווינו לו (קדמוניות יב,325). בגלות הארוכה החג היה זיכרון לניצחון וטיהור המקדש, בכמיהה לאותם ימים טהורים ומלאי אור ותקווה, והוא עוצב בדגש סביב סיפור חדש: נס על-טבעי של פך השמן. בעת החדשה, לקראת שיבת ציון ותקומת מדינת ישראל, החג עוצב מחדש, כחג העצמאות המדגיש את גבורת המקבים, ונכתבו לו שירים ולחנים. עם קום המדינה עוצבו ימי החנוכה כחג ילדים צעיר ועליז. איזה עיצוב צופן לו העתיד? תלוי בנו.

השכבות הרבות של החג מכסות את סיפור התודעה הגדול. חכמים בתלמוד העלימו את דמויותיהם הפרטיות של יהודה המקבי ואחיו. גם הדמויות בדור השני של החשמונאים הוצגו רק בתפקידן הכוהני, כגון יוחנן הורקנוס כוהן גדול, שתפקידו השלטוני כמלך ומצביא נעלם. הדמויות הצבאיות נמחקו ותחתן הושתה רק דמות החכם והלומד, והנס העל-טבעי. רק בימי הביניים החלו להתוודע היהודים לסיפור המקבים. מנגד, התנועה הציונית העצימה פרק עלום והרואי זה בתולדות ישראל, אבל מחקה את זהותם הדתית של יהודה המקבי ואחיו. הרמב"ם התבלט בחריגותו כשתיאר את עיקרו של חג החנוכה בחירות המדינית שהושגה על ידי ניצחון המקבים, לצד סיפור משני של פך השמן. כך נוצרו שני סיפורים זרים זה לזה. מטרתנו כאן היא להשיב את הסיפור המלא, על שני פניו: החירות האמונית, שהתאפשרה בזכות החירות הלאומית.

אבל לא רק שני היבטים מהותיים אלו בחג. הדלקת הנרות משקפת את השאיפה להדלקת הנרות במקדש ששחררו המקבים, אבל כיום נראה כי היא אינה מופיעה בתודעה הרווחת. הר הקודש איננו מושא ממשי של התודעה הדתית-גלותית עד ימינו, מלבד מס שפתי תפילה, והוא זר ומנוכר לציבור היהודי בכללותו. מכיוון שבסיס המחסום התודעתי הוא אי היכרות, שרטטנו כאן את חזון המקדש.

הזמנה לשותפות ולחשיבה

עיקרו של חג החנוכה הוא משפחתי, שהלכות הדלקת הנרות מעצבות את רעיונותיו, אף שכיום הדלקת הנרות נעשית בכל כינוס קהילתי במסגרות שונות.  כאן אנו מבקשים להעשיר את החוויה עם הכרת ההיסטוריה, ולכן הבאנו חלקים נרחבים מספר מקבים-א עם ביאור, וחילקנו אותו לשמונה "נרות" כדי שייקרא יחד, ואפשר בדילוגים  או בהסברה בעל פה.

ספר זה מרחיב את היריעה בנושאי חנוכה, והוא הזמנה לחשיבה מחודשת ומרעננת. ואפשר שהקוראים ישאבו ידע והשראה רק מחלקים מסוימים. עיקרם של דברים הוא כי ההיכרות ההיסטורית ורעיונות היסוד של החג ומשמעויותיו לימינו מעוצבים כל פעם מחדש עם החגיגה, והביטוי "בימים ההם ובזמן הזה", מקבל משמעות חדשה בכל חגיגה, ומצייד אותנו באופנים שבהם אנו מבקשים להתחדש.

*

בעת שנכתבת הקדמה זו, עם ישראל ומדינת ישראל מתחילים לצאת מאחת משעותיהם הקשות והמאיימות ביותר שהחלה בטבח שמחת תורה תשפ"ד או "מבול אל-אקצא" כלשון אויבינו. ומתוך אסון נוראי מתחיל לבצבץ הניצחון ואחת ההזדמנויות הגדולות של כוח העם והשגחת השם. בגבורה ומסירות נפש על קידוש השם, במערכה צבאית ודיפלומטית, ובצימאון לתחייה גדולה הממתינה בפתח. חג החנוכה משלב היבטים רבים שאנו זקוקים להם בימים אלו ולעתיד לבוא. אנו תפילה שספר זה ישקף נכונה את מהותם של ימי החנוכה, יחזק את זהותנו ותפקידנו, ילווה אותנו בהכרת המציאות הגדולה, המטילה עלינו אחריות לעתידנו ולעתיד אומתנו מתוך גבורה, תקווה ושמחה. את זה אנו מבקשים להעניק לקורא כפי כוחנו.