עיקרי ייחודו של הנוסח ועיקרי תועלותיו

• הנוסח
  הנוסח מבוסס על הנוסח שבמהדורת הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל והשוואתו לנוסח שבכתבי יד משובחים ומדויקים, ובפרט כתבי היד התימניים, הידועים במהימנותם, וכתב היד המאושר בחתימת ידו של הרמב"ם לספר המדע ולספר אהבה. בנוסח זה תוקנו סילופי הצנזורה הנוצרית ואלפי שיבושים אחרים שנפלו בדפוסי החיבור במהלך הדורות. נוסח זה מעניק ללומד את הביטחון הנחוץ שלפניו נוסח הרמב"ם המדויק כדי לדייק בו ולצטט ממנו. ההבדלים בין נוסח זה לבין נוסח וילנא הנפוץ הם למעלה מ-10,000 שינויים ושיבושים, מהם עשרות רבות יש בהם הבדלי משמעות מנוסח הדפוסים מן הקצה לקצה.

• חלוקת ההלכות
  חלוקת ההלכות נעשתה אף היא על פי החלוקה המקורית בכתבי היד כפי שהיא במהדורת הרב קאפח בהשוואה לשאר המהדורות המדויקות. לכל הלכה בכתבי היד קבענו פסקה לעצמה. בחלוקה המקורית ההלכות קצרות, "כדי שיהיו סדורים על פה" (הקדמה למשנה תורה, מ). חלוקה מקורית של ההלכות מאפשרת הבנה נכונה של ההלכה בהקשרה ושל סדר הנושאים בפרק. מספור ההלכות במהדורה זו הוא על פי החלוקה שבדפוס וילנא הנפוץ, ומשום כך לעתים הוא בא באמצע הלכה. כשמספר ההלכה בדפוס מתפרס על פני הלכות רבות, מספרנו את ההלכות: א1, א2, א3 וכו'.

• חילופי הנוסח
  חילופי הנוסח המשמעותיים בלבד סומנו בתוך הביאור עם הפניית כוכבית (*) בגוף ההלכה. ציון חילופי הנוסח הללו חוסך ללומד את הצורך להשוות נוסחים מקבילים. השינויים נלקחו מתוך המהדורות המדויקות: מהדורת הרב קאפח (ק'), מהדורת "יד פשוטה" לרב רבינוביץ' (י'), מהדורת "מכון ממרא" (מ'), מהדורת "רמב"ם מדויק" לרב שילת (ש'), חילופי הנוסח שבמהדורת פרנקל, כתב יד אוקספורד החתום על ידי הרמב"ם (א') ועוד כתבי יד. אף הערנו על הנוסח על פי תשובות הרמב"ם וצאצאיו.

• האיורים
  כל האיורים והקטעים בכתב סופר סת"ם שבנוסח הרמב"ם, סורטטו מחדש מעשה אומן בנאמנות למקור ונוספו עליהם סרטוטים לביאור, חלקם זהים לציורים שצייר הרמב"ם בכתב היד לפירוש המשנה.

• ניקוד ופיסוק
  הספר מנוקד ומפוסק וכל ראשי התיבות מפוענחים. מילים מיוחדות נוקדו בנאמנות למקור כניקודן בכתב ידו של הרמב"ם בפירושו למשנה.

• הַפניות
  הוספנו הפניות מלאות לפסוקי המקרא, כולל ציון שינויים מנוסח המסורה, וציטוטים המשלבים מספר פסוקים. בכל מקום שיש דילוג שלא צוין בכתבי היד הוספנו שלוש נקודות בסוגריים מרובעים […]. אף הוספנו הפניות פנימיות ("כמו שביארנו" וכיו"ב) בדברי הרמב"ם.

• הרמב"ם היומי
  ציון תחילת הלימוד של שלושה פרקים בכל יום. בהקדמה למשנה תורה בא גם הציון ללימוד פרק אחד בכל יום.